אני מודה קבל עם ועדה אני לא אוהבת בלט, אני לא הבנות שחלמו על חצאית טאטו או חלמו להיות בלרינה, לעומת זאת הבנות שלי כן! כל היום הן רוקדות ומפזזות להן, מראות לי צעדים של בלט, לכן כשקיבלתי הזמנה למופע "סינדרלה" של ניו יורק סיטי בלט בחסות opi מיד
הסכמתי בתנאי ששתי בנותי מצטרפות.
בדרך למופע סיפרנו את סיפור סינדרלה על מנת להזכר מה היה שם, הסברתי להן שמדובר במופע מחול עם מוזיקה ובלי דיבורים. כשהגענו הן מיד רצו לקחת כרית הגבהה ודרשו להכנס במיידי ולראות את סינדרלה והנסיך.
כשהחל המופע הבנות היו המומות ונדהמות, הן נהנו מכל רגע במופע, מדי פעם הן ביקשו הסבר, אבל הן ידעו בדיוק מי כל אחד מהרקדנים ומה תפקידו. לדעתן של בנותי המופע היה מדהים, סינדרלה היתה לבושה בשמלה יפייפה לדבריהן והן כל כך שמחו שהיא והנסיך התחתנו בסוף (לא תמיד זה ברור שבאגדות חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה...)
 |
| ניו יורק סיטי בלט במופע סינדרלה |
לתדהמתי, גם אני נהנתי מהמופע שהיה מושקע בצורה מדהימה, הבגדים היו מדהימים ביופיים, התפאורה היתה מעל ומעבר לציפיות שלי ויותר מכך הריקוד היה מדהים, היכולות המופלאה של הרקדנים לבטא מחשבות, רגשות ותחושות באמצעות ריקוד היתה יוצאת מהכלל.
אין ספק שאחרי המופע המופלא של ניו יורק סיטי בלט, לסיפור סינדרלה, שיניתי את דעתי לגבי בלט, אמנם אני עדיין לא חולמת להיות בלרינה, אבל גיליתי שאני נהנתי לצפות ברקדנים המקפצים ומרקדים על הבמה ואפילו הייתי שמחה לקחת חלק בהפקה ולאפר את הרקדנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה