יום שישי, 12 באוגוסט 2011

שומרת על המשקל...

תקציר הפרקים הקודמים: התחלתי את תוכנית מרתון לביקיני של שומרי משקל לפני 12 שבועות, תוכנית שהיתה קשה עבורי בתחילה, אבל היום זורמת הרבה יותר טוב.

לפני כשבועיים סיפרתי כמה קשה לי לרדת במשקל והק"ג האחרון שירדתי ממש עשה לי חיים קשים, לא רצה לעזוב את גופי.

אבל אני רוצה לספר לכם שירדתי עוד חצי ק"ג בשבוע שעבר, אתם בטח שואלים את עצמכם, זהו רק חצי ק"ג כשהיא רוצה לרדת 3 ק"ג, זה כלום יקח לה הרבה זמן לרדת את זה. אתם טועים חצי ק"ג זה משמעותי מאוד עבורי מכיוון שזה לא רק חצי ק"ג שירדתי, זה 1 ק"ג שלא עליתי במשקל. המצב היה יכול להיות חמור הרבה יותר הייתי יכולה לעלות במשקל אבל להפך ירדתי.

אני ממשיכה לספור נקודות כמו שצריך ולא נותנת לעצמי הנחות, אני אוכלת בריא, סלט בכל ארוחה, ויתרתי על חטיפים, ג'אנק פוד, אבל עם כל זה אני מרשה לעצמי ללכת למסעות, לבלות עם חברים כי זה חלק מהחיים ואי אפשר לוותר עליהם כי אני עושה דיאטה, לפה בדיוק נכנסת שיטת שומרי משקל, כשאני יודעת שאני נפגשת עם חברים במסעדה, אני משתדלת לאכול פחות אוכל "יקר" בנקודות במהלך היום, כלומר אני חיה על סלט ירקות יווני לדוגמא, ובערב מפנקת את עצמי בארוחה טובה במסעדה.

יותר מכך שיטת שומרי משקל וגלית המדריכה שלי במיוחד, עוזרו לי להבין שאין צורך להתפוצץ שאני מגיעה למסעדה, אני לא צריכה להזמין מנה ראשונה, מנה עיקרית וגם קינוח, אני יכולה ליהנות ממנה עיקרית טובה וטעימה לשבוע ממנה ולהרגיש מסופקת.

וכן אני חוזרת הערב מבילוי עם חברות במסעדה, הזמנתי מנה עיקרית מצויינת, אכלתי כמה שהייתי צריכה (כן השארתי קצת בצלחת - לא חייבים להתפוצץ רק כשילמתי על המנה...) והרגשתי תחושת שובע והכי חשוב לא היתה תחושת התפוצצות, לא היה צורך לפתוח כפתור במכנס ובעיקר תחושת הקלה בבטן.

הדברים הללו לא קרו לפני שהכרתי את גלית משומרי משקל, הייתי אוכלת עד שהייתי מתפוצצת ויותר מזה אחרי הארוחה המפוצצת, היתי מקנחת במשהו מתוק או מלוח, כיום אני מבינה וגם הגוף שלי מבין שהוא לא צריך את זה, זה לא בריא, זה משמין ואני ממש לא זקוקה לו.

התעמלות עדיין לא נכנסה אצלי לשגרה (קצת קשה 3 ילדים בחופש בבית...) אבל אני מבטיחה להמשיך לנסות להתעמל בכל הזדמנות שתקרה בדרכי.

מבטיחה להמשיך לעדכן אתכם ואתם מוזמנים להצטרף אלי...